A-Book מול B-Book: איך הברוקראז' שלכם באמת מרוויח כסף

בכל פעם שלקוח פותח עסקה, הברוקר צריך להחליט מה קורה לצד השני שלה. או שהעסקה מועברת לשוק דרך ספק נזילות, או שהברוקר לוקח את הצד השני בעצמו. ההחלטה הזו היא ההבדל בין ברוקר A-book לברוקר B-book, והיא מעצבת את ההכנסה שלכם, את הסיכון שלכם ואת הטכנולוגיה שאתם צריכים.

A-book: העברת עסקאות לשוק

ברוקר A-book מנתב כל פקודה של לקוח לספק נזילות חיצוני, בדרך כלל דרך גשר (Bridge). הברוקר הוא מתווך. הוא מרוויח מתוספת על המרווח, מעמלה לכל לוט, או משניהם, ולא אכפת לו אם הלקוח מרוויח או מפסיד.

• הכנסה: תוספת מרווח ועמלה על נפח. יציבה, אבל דקה בכל עסקה.
• סיכון: סיכון שוק נמוך, אבל אתם תלויים בנפח, ואתם צריכים פיקדון מרג'ין אצל ספק הנזילות, שלרוב נדרש בסכום של $50,000 ומעלה.
• טכנולוגיה: פלטפורמת מסחר, גשר וקשר עם ספק נזילות, ולכל אחד מהם עלויות משלו.
• שמות נוספים: STP (straight through processing), ECN או no dealing desk, אם כי המונחים האלה משמשים בשיווק בצורה חופשית למדי.

B-book: לקחת את הצד השני

ברוקר B-book משאיר את העסקאות בבית והופך לצד הנגדי. אם לקוח קונה לוט אחד של EUR/USD, הברוקר נמצא בפועל בשורט על אותו לוט. כשהלקוח מפסיד, הברוקר שומר את ההפסד. כשהלקוח מרוויח, הברוקר משלם.

• הכנסה: מרווחים ועמלות על כל עסקה, ועוד הפסדי המסחר נטו של הלקוחות.
• סיכון: אתם נושאים בסיכון השוק. לקוח רווחי באופן עקבי, או הרבה לקוחות שצדקו באותה תנועה גדולה, מקבלים תשלום מהכסף שלכם.
• טכנולוגיה: לא צריך גשר או חשבון נזילות, אבל צריך בקרות סיכון טובות: מגבלות מינוף, קריאות מרג'ין, Stop Out ויכולת לפעול על החשיפה.
• שמות נוספים: עושה שוק (Market Maker) או דילינג דסק.

B-book הוא חוקי ונפוץ, אבל בשווקים מפוקחים רבים הוא מביא איתו כללי ניגוד עניינים, חובות גילוי ודרישות הון. בכל תחום שיפוט שבו אתם פועלים, הסכם הלקוח צריך לומר בבירור איך פקודות מבוצעות.

היברידי: מה שרוב הברוקרים הקמעונאיים באמת עושים

בפועל, רוב הברוקרים הקמעונאיים עובדים במודל היברידי. חשבונות קטנים ופחות מנוסים נשארים ב-B-book, בעוד חשבונות גדולים או רווחיים באופן עקבי מנותבים ל-A-book כדי שהברוקר לא יהיה חשוף אליהם. הסברים מהתעשייה של Devexperts, TradeLocker ואחרים מתארים את המודל ההיברידי כנורמה אצל ברוקרי פורקס ו-CFD קמעונאיים.

מודל היברידי צריך את שתי התשתיות: ספק נזילות וגשר לצד ה-A-book, וכלי סיכון כדי להחליט מי הולך לאן. לכן ברוקרים חדשים רבים מתחילים במודל אחד ומוסיפים את השני כשיש להם נפח.

A-book ו-B-book זה לצד זה

"אם העסקאות נשארות בבית, איך אני מרוויח?"

זו אחת השאלות שלקוחות פוטנציאליים שואלים אותנו הכי הרבה, אז הנה התשובה הישירה. ב-B-book, הפקדות הלקוחות הן כסף אמיתי בחשבונות שלכם והעסקאות רצות מול מחירי שוק חיים, אבל העסקה עצמה לא נשלחת לשוק חיצוני. אתם מרוויחים מהמרווח שאתם קובעים מעל המחיר הגולמי, מכל עמלה שאתם גובים לכל לוט, ומהתוצאה נטו של המסחר של הלקוחות. הגדרות המרווח והמינוף שלכם הן התמחור שלכם.

הצד השני של זה הוא סיכון. אם הלקוחות שלכם רווחיים בסך הכול בחודש מסוים, אתם משלמים להם מהכספים שלכם. לכן ברוקר B-book צריך רזרבה במזומן נפרדת מכספי התפעול, מינוף סביר, וכללים מתי לצמצם חשיפה או לנתב לקוח למקום אחר.

באיזה מודל ברוקראז' חדש צריך להתחיל?

• התחילו ב-A-book אם יש לכם הון לפיקדון מרג'ין אצל ספק נזילות, אתם רוצים סיכון שוק נמוך, ואתם מצפים לנפח מספיק כדי שהעמלות יכסו את העלויות.
• התחילו ב-B-book אם אתם מתחילים בתקציב מצומצם, מבינים את הסיכון, מחזיקים רזרבה, והמבנה המשפטי ותנאי הלקוח שלכם מאפשרים זאת.
• תכננו מודל היברידי אם אתם מצפים לצמוח, כי בסופו של דבר יהיה צורך לגדר לקוחות רווחיים.

מה שלא תבחרו, קבלו ייעוץ לפני ההשקה לגבי האופן שבו תחום השיפוט שלכם מתייחס לכך. המדריך שלנו לרישיונות אופשור ורישיונות מפוקחים מסביר איך דרישות ההון שונות.

איפה FirmForge נכנס לתמונה

לא משנה איזה מודל תבחרו, בקרות הסיכון היומיומיות נמצאות בפלטפורמה. ב-FirmForge אתם קובעים מרווחים, מינוף וגדלי חוזים לכל סוג נכס, יוצרים דרגות חשבון עם מינוף משלהן, ומשתמשים בהתראות קריאת מרג'ין, סגירה כפויה, סגירת כל הפוזיציות על ידי מנהל והגנה מפני קפיצות מחיר מהמשרד האחורי.

FirmForge לא כולל ספק נזילות או גשר. אם אתם רוצים אותם, תסדירו אותם בנפרד. ברוקרים בתוכנית Enterprise יכולים להביא DXtrade, cTrader או Match-Trader משלהם.

שאלות נפוצות